הערעור התקבל: התשלום הופחת

 

בית המשפט קבע: יש להטיל תשלום חד פעמי מתון שייטיב עם הנושים כאמצעי גבייה ולא ענישה והפחית את התשלום מ 50 אלף ל- 12 אלף כתנאי ליציאה מהארץ.

 

 

רשמת ההוצאה לפועל נתנה החלטה בתיק איחוד בה התנתה את יציאת החייב לחו"ל לירח דבש בתנאים שכללו תשלום של 50 אלף ₪.

 

 

החייב הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת הרשמת וביקש להפחית את התשלום לסך של 5000 ₪.

 

בית המשפט קבע כי הגבלת היציאה לחו"ל משמשת כאמצעי לחץ לגביית החובות בתיק האיחוד (נוכח העובדה כי עד ליציאה לחו"ל החייב לא פעל כלל לתשלום החובות),

 

לפיכך "ראוי גם להשית על החייב תשלום חד-פעמי, מידתי, בהתחשב בנסיבות נסיעתו לחו"ל, בדרכי מימון הנסיעה, ובגובה חובותיו הכולל. השתת תשלום חד-פעמי בסך 50,000 ₪, בהתחשב ביכולותיו הכספיות של המבקש הינה בבחינת דחיית בקשתו לצאת לחו"ל; הסכום אינו מידתי ביחס לכלל חובותיו (מהווה 22% מכלל חובותיו), ואין הוא מידתי גם ביחס ליכולותיו הכספיות.

 

סבורני, כי הטלת תשלום חד-פעמי מתון, תפעל לטובת הנושים דווקא...הטלת תשלום חד-פעמי מתון, אשר החייב יוכל לשאת בו, תטיב עם הנושים. אם באמצעי לחץ עסקינן, הרי מטרת "הלחץ" היא "גבייתית", ולא "ענישתית"."

 

לפיכך התקבל הערעור באופן חלקי, התשלום הכספי הופחת לסך 12,000 ₪ במקום 50,000 ₪.

 

פסק הדין ניתן ביום, 11 מאי 2015.