החלטה בבקשה לאיחוד תיקים

 החלטת הרשם

בבקשה לאיחוד תיקים

 

הפנייה לפשיטת רגל

כאשר חייב מגיש בקשה לאיחוד תיקים, ראשית רשם ההוצאה לפועל בוחן, האם ההוצאה לפועל הינה המסגרת המתאימה לתשלום החובות, או שיש מקום להפנות את החייב להליכי פשיטת רגל. לא ניתן להכריח חייב לעשות פשיטת רגל, אך גם הרשם לא חייב להיעתר לבקשה לאיחוד תיקים. 

 

בהגדרתה, לשכת ההוצאה לפועל הינה מסגרת לפריסת החוב, כאשר מדובר בחובות גבוהים של מאות אלפי ש"ח, תשלום חודשי ממוצע של חייב 500-1000 ש"ח אינו מכסה אף את הריבית שמתווספת לחוב מידי חודש - לפיכך, נקבע כי במצב זה התשלום אינו מהווה החזר של החוב, כלומר,

 

חרף ביצוע תשלומים מידי חודש, החוב לעולם לא יפחת/יתאפס - במקרה כזה, יכול הרשם לקבוע כי על החייב לפנות להליכי פשיטת רגל (כהמלצה) ולהחליט כי הוא מסרב לבקשת החייב לאיחוד תיקים. 

 

גובה התשלום

בבסיס ההחלטה על גובה התשלום החודשי בוחן הרשם מה ההפרש בין ההכנסות וההוצאות של התא המשפחתי (החייב ובן זוג). בנוסף נלקח בחשבון גובה החוב בתיק, מה מצבו של החייב, אורח חיים, הוצאה שניתן לוותר עליה וכו.

 

  • כאשר החייב או בן זוגו אינו עובד - הרשם יכול לקבוע צו מדורג, כלומר, חצי שנה סכום נמוך, ולאחר מכן סכום גבוה, בהנחה שתוך חצי שנה יגדלו ההכנסות של התא המשפחתי. 

 

  • כאשר החייב משלם הלוואות לבנק - תשלום לבנק או לאחר בגין חוב מהווה העדפת נושים, למעשה החייב כן משלם את חובו לבנק אך לא לנושיו האחרים, במצב זה הרשם יכול לקבוע כי יש להגדיל את התשלום לנושיו האחרים של החייב. 

 

  • כאשר ישנה הוצאה שהיא מותרות - הרשם בוחן את השאלון שמגיש החייב, ובו פירוט של כל הוצאות החייב, ובנוסף, מעיין בדוחות בנק וכ.א. שהגיש החייב. אם נראה כי החייב חיי ברמת חיים גבוהה: בעל רכב, יוצא לחופשות או למקומות בילוי וכו', יכול להיקבע כי על החייב להפחית הוצאות מיותרות, ואת ההפחתה להעביר לטובת נושיו. 

 

סעיף 69 לחוק ההוצאה לפועל מקנה לרשם שיקול דעת להכריז על חייב מוגבל באמצעים (ו/או לאחד את תיקיו), ולא כל בקשה של חייב בעניין תתקבל ותיענה בחיוב באופן אוטומטי.

 

כל מקרה נבחן לגופו של עניין, במסגרת שיקולי הרשם נבדקת התנהלות החייב, תום ליבו, גובה החוב לעומת הסכום המוצע על ידו, האם הינו מגלה את כל העובדות או מסתיר מידע וכו'.

 

לרשם ההוצל"פ אין סמכות לכפות על החייב לפנות להליכי פש"ר ואולם הוא יכול להתייחס לעניין, מדוע החייב נמנע מלפנות להליכי פש"ר והאם יש בהמנעות זו משום חוסר תום לב, הברחת נכסים או הסתרת מידע, הימנעות מפיקוח וכו',

 

כלומר נבדקת סיבת הסירוב לפנות להליכי פש"ר והאם יש בחייב כוונה רצינית לפרוע את החוב או להתחמק מעשות כן. סירוב להליכי פש"ר ללא הסבר/נימוק מצביעים על חוסר תום לב ויהוו שיקול לבחינת בקשת החייב.

 

לשאלות ומידע נוסף ניתן ליצור קשר עם עו"ד רן אביר בטל' 058-7795257.